<h1>מאירי — נזיר</h1>
<h2>דף ס.</h2>
וחזרו לחזק דבריהם בהקדש טעות שהוא הקדש במה שאמרו אי אתם מודים לענין מעשר בהמה במי שטעה בבהמות של עצמו וקרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי ששלשתן מוקדשין בין בטעות בין בכונה שכך אמרו טעותו וכל שכן כונתו ואף על פי שגדולי המחברים בפירושי המשנה פסקו שבכונה לא קידש בשאר חבוריהם כתבוה במקומו כשיטתנו ונמצא שהקדש טעות שבהם הקדש כל שהבהמות שלו שאלו שליח אין טעותו כלום ולא נתקדש אלא עשירי בלבד הא בשל עצמו שלשתן מוקדשין וכן הלכה אלא שאין דינם שוה אלא תשיעי אינו קרב אלא נאכל במומו ועשירי מעשר ואחד עשר יקרב שלמים כמו שיתבאר במקומו והשיבו בית הלל בזו לא השבט מקדשו ר"ל קריאת השם שהוא הטעות אלא גזירת הכתוב הוא להתקדש הסמוכין לעשירי בטעות הן לפניו הן לאחריו ר"ל תשיעי ואחד עשר ואלו היה הקדש טעות הקדש היה לך לומר כן אף בשמיני ושנים עשר שקרא להם עשירי ואינו כלום אלא שגזירת הכתוב הוא בסמוכים לעשירי ואין ללמוד הקדש ממנה שאין קדושת הקדש באה מאליה אלא על ידי דעת בעלים כדאמר בגמרא הקדש בדעתא דמריה תלי אבל מעשר בהמה כעין קדוש מאליו הוא שאפילו שתק בשעה שעובר תחת השבט ולא קראו עשירי קדוש הוא.
